אהבה חדשה היא תוכנית מציאות ישראלית העוסקת בהיכרויות ומציאת זוגיות בהנחיית לירון ויצמן. בתוכנית ישתתפו ארבע רווקות, שתעבורנה למתחם מגורים, כל אחת בדירה משלה. כל אחת תפגוש גבר שהותאם לה מראש ושיעבור לגור איתה במתחם במשך שלושה ימים. במהלך שלושת הימים שיבלו יחד, יעברו בני הזוג פעילויות שנבנו במיוחד כדי ליצור היכרות, פתיחות, אינטימיות ואמון. בתום שלושת הימים יהיה על כל רווקה להחליט: האם היא ממשיכה עם בן זוגה לשלושה ימים נוספים, או שהם נפרדים והיא בוחרת גבר חדש לשלושת הימים הבאים. אתחיל מהסוף: אני לא הקהל הקלאסי של תוכניות שידוכים, בעיקר כי לא מעניין אותי לצפות ביחסים של אחרים, במורכבות שלהם, ובטח שלא באכילת הראס שכל הדבר הזה מביא איתו. ובכל זאת, ישבתי לצפות ב"אהבה חדשה" של רשת 13, גם כי זאת העבודה שלי, גם כי ממול שודר משחק כדורגל וגם כי הבטיחו לירון ויצמן, ואותה קל לחבב.אף אחת מהן לא גרושה, לא בת מיעוטים, לא מידות גדולות, לא מבוגרת (אפילו לא קצת) ובטח שלא אחת שהפכה לאמא בגיל 20 ושנתיים אחר-כך התגרשה ורוצה לתקן את הקשר הקודם. שלא יובן אחרת – אין לי בעיה עם אף אחת מהן, אבל כשכל ארבע הדמויות כמעט זהות, הקונפליקטים, בהתאמה, מאוד דומים, והתוצאה, בהתאמה, משעממת.

אהבה חדשה עונה 2 פרק 19

בעיית הליהוק הזאת מתעצמת כשמתברר שגם הגברים קרוצים כולם מאותו החומר. כולם רווקים, נאים וחסונים, באותו טווח גילים כמובן. שיא הדרמה שהם מספקים נעוצה העובדה שהם, מאסו בדייטים, והם אפילו – תחזיקו חזק – מודים בזה. וואו, איזו דרמה. גברים בני שלושים פלוס שמעוניינים בזוגיות, מי היה מאמין. לאן נעלמו הגברים הגרושים שמחפשים פרק ב' בחייהם? איפה האינסטלטורים, המיני-ערסים חביבי תוכניות הריאליטי, הסטוציונרים? אפילו סתם מישהו בתחילת שנות ה-20 שלו שמספיק כריזמטי כדי לגרום לבנות לבחור בו, או לכל הפחות להציב אותן בדילמה, היה משפר את הליהוק פלאים. עושה רושם שז'אנר תוכניות השידוכים לא ייעלם מהמסך בקרוב, וזה בסדר גמור, כי יש לזה קהל. אבל הגיע הזמן שהמלהקים יפתחו את הראש ואת הלב לטיפוסים שונים, לגילים שונים, לגוונים שונים ובעיקר שידאגו לייצר קונפליקטים עמוקים שהם מעבר לדייט על בר בדיזינגוף, או שיחה של שלוש דקות בטינדר. מזה יש לנו מספיק במציאות האפורה שלנו.