אינתיפאדה פרק 6 ישירה, אינתיפאדה פרק 6 לצפייה ישירה, אינתיפאדה 2025 פרק 6 לצפייה ישירה, אינתיפאדה פרק 6 לצפייה ישירה, אינתיפאדה פרק 6 להורדה, אינתיפאדה פרק 6 שידור חי, אינתיפאדה פרק 6 שידור ישיר, אינתיפאדה עונה 1 פרק 6 לצפייה ישירה או להורדה, אינתיפאדה עונה 1 פרק 6 שידור חי ישיר, אינתיפדה פרק 6 לצפייה ישירה או להורדה, אינתיפדה עונה 1 פרק 6 לצפייה ישירה או להורדה, הדלפה בלעדית. תקציר הסדרה: בן שני ושי להב היו חיילים צעירים באינתיפאדה הראשונה שפרצה ב-1987 ושינתה לחלוטין את פניו של צה"ל. בסדרת דוקו חדשה הם חוזרים אל המלחמה שאיש אינו, שלהם ושל חיילים נוספים, מאותה תקופה מטלטלת, האינתיפאדה הראשונה הייתה התקוממות אלימה ברובה של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד מדינת ישראל. האינתיפאדה החלה ב-9 בדצמבר 1987 והתאפיינה בתחילתה בעיקר בהפרות סדר המוניות שכללו הפגנות, ידויי אבנים, חסימות צירים ובמקרים מסוימים גם השלכת בקבוקי תבערה. בהמשך שינתה האינתיפאדה את אופיה, ומ-1989 החלו להתבצע פיגועים בעיקר על-ידי הארגונים האסלאמיים, "חמאס" ו"ג'יהאד איסלאמי". ההתקוממות האזרחית נחלשה לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 אולם פיגועי הטרור החריפו והתאפיינו בעליית מדרגה מפיגועי דקירה לפיגועים בנשק, פיגועי חטיפה ואף ניסיונות להפעלת מכוניות תופת. האינתיפאדה הסתיימה רשמית עם חתימתם של הסכמי אוסלו ב־1993, אולם פיגועי הטרור נמשכו על-ידי הארגונים שהתנגדו להסכם. משנת 1970 פרצו מספר התקוממויות אלימות עממיות כנגד שליטה זרה, המכונות אינתיפאדה. הראשונה "אינתיפאדת זמלה" נגד השלטון הספרדי בשנת 1970. לאחר פלישת הכיבוש רב שטח לסהרה המערבית בידי מרוקו פרצו שלוש אינתיפאדות – הראשונה בשנת 1999, השנייה, בשנת 2005 והשלישית בשנת 2010. נוסף על אירועים אלימים אלו חלה הידרדרות כללית ומשמעותית במצב הביטחון ביהודה, שומרון ועזה, דבר שכלל הכפלה לפחות של כמעט כל סוגי האירועים הביטחוניים. כוח ישראלי שנכנס לבלאטה זמן קצר לפני תחילת האינתיפאדה נתקל בהתנגדות לא-אלימה אולם בעוצמה כזאת שחייבה אותו לסגת ללא מרבית המבוקשים שחיפש. על פי הערכות ישראליות, האינתיפאדה הייתה תופעה ספונטנית בחלקה. לאחר שהחלה, ניסה אש"ף לטעון כי הוא ארגן אותה, אולם היסטוריונים רואים בטענה זו ניסיון שלאחר-המעשה להציג יותר שליטה והשפעה בשטח ממה שהיו לאש"ף בפועל. ההבדלים המהותיים בין שתי האינתיפאדות הם צורת הארגון, הפעילים בהן, התחום שבו התבצעו וצורת השימוש בנשק. בעוד שהאינתיפאדה הראשונה אופיינה בהשתתפות מאסיבית של האוכלוסייה, שימוש בנשק קר שכלל בעיקר יידוי אבנים ובקבוקי תבערה והוגבלה בעיקר לתחומי הקו הירוק, האינתיפאדה השנייה שהייתה הרבה יותר "מקצועית", הורחבה לכל תחומי ארץ ישראל, נעשה בה שימוש בנשק חם, מטעני חבלה והפעלת מחבלים מתאבדים. עם זאת, אחוז מצומצם יותר מקרב האוכלוסייה הפלסטינית השתתף בפועל בפעולות כנגד מדינת ישראל. האירוע שנחשב כניצוץ שהצית את האינתיפאדה הוא תאונת דרכים קשה שאירעה ברצועת עזה, בה נהג משאית ישראלי פגע בשתי מוניות מדרום למחסום ארז, בארבע אחר הצהריים ב-8 בדצמבר 1987. בתאונה נהרגו ארבעה פועלים פלסטינים ממחנה הפליטים ג'באליה שברצועה ואחרים נפצעו קשה. כבר באותו יום נפוצו שמועות כאילו זו לא הייתה תאונה, אלא פגיעה מכוונת כנקמה על רצח שלמה סקל, שנדקר למוות יומיים לפני-כן ב-6 בדצמבר בשוק המרכזי בעזה. הידיעה על התאונה שודרה ברדיו. לקראת ערב פורסם כרוז, שהודפס כנראה על ידי תלמידי המכללה האסלאמית בעזה, המגנה את "רצח" ארבעת הפלסטינים. גם למחרת הכריז היומון הערבי "אל-פג'ר" בכותרתו כי הריגת ארבעת הפלסטינים
אינתיפאדה 2025 פרק 6 לצפייה ישירה
גם מבחינת היקף הנפגעים יש שוני גדול. באינתיפאדה הראשונה נהרגו בממוצע כ-456 פלסטינים וכ-24 ישראלים בשנה, בעוד שבאינתיפאדה השנייה נהרגו בממוצע כ-712 פלסטינים וכ-182 ישראלים בשנה. השנה הקשה ביותר באינתיפאדה הראשונה מבחינת הרוגים ישראליים הייתה שנת 1992 שבה נהרגו 34 ישראלים, לעומת זאת באינתיפאדה השנייה השנה הקשה ביותר הייתה שנת 2002 שבה נהרגו 452 ישראלים. לפי דו"ח של ארגון בצלם, באינתיפאדה הראשונה נהרגו פלסטינים ו-84 ישראלים , ובאינתיפאדה השנייה נהרגו פלסטינים ו-1,011 ישראלים. הקצנה בימין הישראלי – הקריאות המתגברות של הימין בישראל לטרנספר, הכרזתו של אריאל שרון על מעבר לבית ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים והשמועות על השתלטות יהודית על רובע זה בעקבותיה וכן הניתוק של השכונות היהודיות. סיבות פנים-ערביות – הפלסטינים חשו כי ננטשו בידי בעלי-בריתם הערבים, ואש"ף כשל בהבטחתו להשמיד את ישראל ולהקים במקומה מדינה פלסטינית. רבים מהם חשו כי הם עתידים לחיות את שארית חייהם כאזרחים סוג ב', ללא זכויות פוליטיות מלאות. ב-11 באפריל 1987 נחתם בין שר החוץ הישראלי שמעון פרס לבין חוסיין מלך ירדן הסכם לונדון, בחודשים יולי-אוגוסט 1987 התקיימה סדרת פגישות בין איש תנועת החרות פרופסור משה עמירב לבין בכיר אש"ף בשטחים פייסל חוסייני, בתיווכם של דוד איש שלום ופרופסור סרי נוסייבה, מאוניברסיטת אל-קודס. במהלכה נוסח ביום 25 באוגוסט מזכר הבנות, שתכליתו הייתה לבסס תשתית לשיחות בין ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר לבין ראש אש"ף יאסר ערפאת. סדרת פגישות זו היוותה אופק מדיני בעיני אנשי אש"ף בשטחים, אולם לאחר שדבר הפגישות והמזכר דלפו לתקשורת, הורה שמיר על הפסקת המגעים ועל מעצרו המנהלי של חוסייני. לדעת עמירב ואיש שלום, האכזבה של הפלסטינים מכישלון ההסכם הייתה מהגורמים לאינתיפאדה.
